לירי היתה תצפיתנית חדשה בנחל עוז ביום חטיפתה, ובקושי הספיקה להכיר את הגזרה. עקב כך, בשילוב עם גילה הצעיר, ציפיתי שהיא תישבר ביתר קלות ביחס לחברותיה, אך הסיפורים ששמענו ממנה ומאחרים שחזרו מהשבי, מוכיחים את ההיפך. היא אזרה אומץ וגבורה מול המחבלים פעם אחר פעם, נלחמה איתם להציל את עמית סוסנה, לא נתנה למחבלים לאלץ אותה לעשות כל דבר שעלה על דעתם ודרשה מהם במפגיע לאפשר לה להישאר בשבי עוד כמה ימים עם אגם ברגר, כדי שאגם לא תישאר לבד (למעשה המחבלים נאלצו "לעבוד" עליה שלוקחים אותה לצילומים, כדי להפריד בינה לבין אגם). לירי היא גיבורה אמיתית