בשמחת תורה אמתי יצא יחד עם אביו משה ואחיו אליעד לקרב באופקים. תחת סכנת חיים אמיתית ותחת אש הוא חילץ פצועים, הגיש עזרה ראשונה והסיע את הפצועים להמשך טיפול. אחרי הקרב הוא חזר הביתה ועזר לארגן את 80 חניכי עמותת "להושיט יד" ואת חונכיהם ששהו בשכונה. למרות שאביו ואחיו לא חזרו מהקרב, הוא המשיך להציע עזרה לאחרים, לטפל בחניכים, לדאוג לתרופות ואוכל ולדאוג לפנות את כולם מאזור הדרום חזרה לבתיהם במרכז. אחרי שכל החניכים עזבו, הוא יצא יחד עם האלוף במיל' מוטי יוגב לנסות ולברר מה עלה בגורל האב והאח. הוא זה שהודיע למשפחה על מותם אחרי ניתוח נתוני הזירה. בהלוויתם בחר להספיד בשיר "את השמחה הם לא יקחו ממך". בהשראתו הקליט עומר אדם קאבר לשיר שהפך לחלק מאתוס ההתמודדות בתקופה זו. מאותו רגע הוא פועל במסגרת ההסברה העולמית לשינוי התודעה והשיח.