אני משיאה משואה לבן שלי הגיבור אורי שהציל שמונה ילדים מהפסטיבל בנובה.

אורי השתחרר מקבע ולאחר יומיים נסע לפסטיבל בנובה. תחת תופת קשה ומראות קשים מנשוא, לחץ אטומי, הוא נסע ברכבו הקטן, ניווט באי וודאות והצליח להציל איתו תודה לאל עוד שמונה ילדים ולהגיע איתם לחוף מבטחים בקיבוץ שובל ושם התמוטט וטופל במסירות גדולה על ידי תושבי הקיבוץ.

מאוחר יותר יספר כי שמר על קור רוח, אופטימיות ונשען על כל הנכסים הפנימיים אותם צבר בשנותיו כדי לנהוג בהגה ולהציל את כולם מהתופת. וראוי להגיד שהיה כאן גם הרבה מאוד מזל שלילדים רבים מאוד לא היה!!

בחנוכה הזמנתי את כל הילדים שאיתרתי שהיו ברכב, יחד עם בני משפחתם אלינו הביתה וכל אחד/ת סיפר את הסיפור מנקודת המבט שלו.

ערב מרגש שבו הבינו שלכל אחד ואחת היה תפקיד במשימה. אספר כאן על אחת, נערה פצועה שאורי אסף בדרך (בן זוגה לצערנו נרצח) - היא זו שדיברה איתי ועם בעלי כשהתקשרנו אליו והרגיעה במילים טובות תוך כדי נסיעה, למרות שמעולם לא הכירה אותנו. היא זו שליבה נח על ליבו של אורי תוך כדי נהיגה, פעימות הלב שלה היו עבורו המנגינה שנדרשה לו. בסוף הערב, לכל אחד הענקנו במתנה מזכרת קטנה- מצפן. שיזכרו שיש להם את הכוחות והעוז לנווט באי וודאות.