הגיבורים שלי לכבודם אני בוחר להשיא משואה, הם שני אחים - מנחם קלמנזון, ואחיו אלחנן קלמנזון ז"ל, מהיישוב עתניאל, שהצילו ביוזמתם, מתוך תחושה עמוקה של שליחות, עשרות מחברי קיבוץ בארי ביום המר והנמהר של 7 באוקטובר.

אלחנן השליך את חייו מנגד במשך שעות ארוכות בחילוץ גברים, נשים וילדים שהיו לכודים חסרי אונים בבתיהם בעת ההשתוללות הרצחנית של מחבלי חמאס בקיבוצם, כשהצבא עמד מנגד ולא שעה לקריאות לעזרה שלהם.

הוא שילם בחייו, ואחיו מנחם נשאר לספר, בצניעות ובענווה, את סיפור הגבורה שלהם, שכל מיתוס של הקרבה שעליו גדלנו מחוויר לעומתו.

שני צדיקים, שהלוואי ונהיה ראויים לגבורתם המופתית.