אני רוצה להשיא משואה לכבוד הנשים הנחושות של תנועת "נשים עושות שלום" שאיבדו ב-7 באוקטובר את אחת המייסדות - ויויאן סילבר מקיבוץ בארי, ועוד חברות יקרות - אבל לא איבדו את התקווה.

הן נמצאות בכל מקום, בכיכר החטופים, בקפלן ומול הכנסת, עם החולצה הלבנה והצעיף בצבע תכלת.

כבר שנים שהן דורשות שילוב נשים בתהליכי קבלת ההחלטות על פי החלטה 1325 של האו"ם.

כבר שנים הן קוראות להסכם מדיני, טוות בסבלנות אין קץ את הקשרים עם הנשים הפלסטיניות ויוצרות דיאלוג בין נשים דתיות וחילוניות, ערביות ויהודיות, בניסיון להרחיב את המכנה המשותף.

המילה "שלום" נשמעת הזויה בימים הנוראים האלה, אבל אם עוד יש תקווה במקום הזה משם היא תבוא.