בשעות הקריטיות הראשונות לטבח הנוראי, לא היו מוסדות המדינה ולא משרדי ממשלה. היינו בכאב, עצב, וחרדה ובשעות הקשות האלה אחים לנשק הגיעו למקומות שנהרסו, פרסו תשתית ארגונית מופתית וסיפקו סיוע ומענה לאזרחים ואזרחיות מפוחדים וכואבים.