ברצוני לשתף בהתארגנותן של הגב׳ דורית רחום ובתה רעות.

בתחילת המלחמה שתיהן הרימו את הכפפה למען חיזוק רוחם של החיילים שבחזית, לרבות ילדיה הפרטיים של דורית שהאחד נמנה עם צוות אוויר בטייסת 119, וביתה רס״ן קצינת מבצעים בחט׳ 188 שגויסה בצו 8.

ההתארגנות כללה משלוחי עוגיות שנאפו באופן ביתי שכללו ״לוגו״ שהתהווה עם היוזמה כהוא זה הלשון: לרגע מתוק, אתם בלב שלנו, ״כשאוהבים מציירים פרחים״ (ההיגד הינו היגד שמוטמע מזה עשרות שנים ע״י הגב׳ דורית בכל מקום ולכל מי שנמצא בהיכרות עימה, והוא מזוהה עם משפחתה). בעת הזאת, קיבל משמעות נוספת לאמונה שהפרחים עוד ישובו לפרוח. לצד האמונה שבמקום שיש אהבה הכל אפשרי…

משלוחי העוגיות נשלחו לרבים מחיילי צה״ל הנמצאים על המשמר בצפון ובדרום.

בנוסף, הגב׳ דורית היא מחנכת מזה דורות רבים, אשר יזמה התארגנויות שונות לשלוח לחזית חבילות לחיילים, סרטוני ברכות, אלבומי ציורים וברכות מהתלמידים לחיילים. וכן, דאגה לפנק במארזי העוגיות את אנשי הצוות שמי משפחותיהם גוייס.

דורית ובתה רעות פעלו ללא לאות ובהתמדה ביוזמתה. ללא ספק ״הנתינה מעשירה את הנותן והמקבל״. מרגש ומרחיב את הלב לצפות ביוזמה המבורכת והכה משמעותית.

אין לי ספק שבמכלול הסיפורים והיוזמות שנצפו במהלך המלחמה כל סיפור מסוג זה מעצים את תחושת השותפות בין החזית לעורף ומהווה רוח גבית לחיילי צה״ל, כפי שהוטבע על כל קופסאת עוגיות והפך לימים שגור בפיהם… ״כשאוהבים מציירים פרחים״ בלב שלנו אתכם!

היה חשוב לי לציין זאת ולשתף ולהפיץ את האור ברבים.

שנדע במהרה כולנו ימים של שקט, ביטחון ושגרה