במשך שנה ארוכה שנמשכה כנצח עמדו על המשמר והגנו בגופם (תרתי משמע) על הדמוקרטיה. לא נכנעו לאיומים והסתות פרועות מכיוון צד מאד מסוים. בעוז רוחם ובאמת צדקתם לא נחו ולא שקטו. והינה ברגע האמת באותה שבת ארורה של שמחת תורה, כשהמדינה נעלמה ולא תיפקדה, התייצבו כולם כאיש אחד והוכיחו שהם ורק הם האנשים הערכיים והאנושיים ביותר ונירתמו לעזור לאותם אלה שהמדינה הפקירה אותם (וממשיכה להפקיר אותם עד היום). וכאילו לא קרה דבר וממשיכים שוב ושוב לתקוף אותם. ולכם מלח הארץ אומר זאת המשיכו בדרכחם אל תיפול רוחכם כי רק בזכות שכמותכם יש תקווה למדינה האהובה שלנו.